לפעמים אני מוצא את זה מציק. ובכל זאת בן אפלק הוא קריירה שהופכת אותו לשחקן רפרנס לסרטים שלעיתים רחוקות יכולים לשאוף לאוסקר אבל משיגים קופות טובות. אחד המעריכים המובהקים של הקולנוע המסחרי ביותר. למי לפנות לתקציבים בינוניים שבמקרה של הוליווד משתווים להפקות גדולות מאוד מכל מדינה אחרת.
אקשן, דרמה, מתח, קומדיה או רומנטיקה. אי אפשר לומר שבן אפלק הוא שחקן מתויג. ואז יש את הווריד היצירתי שלו כבמאי כתסריטאי. פקטוטום שגם רצה לנצל את "המראה הטוב" שלו כדי לעמוד מול המצלמות. לעניות דעתי, בלי שיש לו את כל הרפרטואר של השחקנים הגדולים, אבל עם כושר הפירעון הנדרש כדי להגן על כל תפקיד..., קורץ דרך לבבות לחסידיו הנלהבים, במידת הצורך.
3 הסרטים המומלצים ביותר של בן אפלק
מים עמוקים
זמין פה:העינוי הרגשי ופצעיו הם תמיד פנימיים עד לפיצוץ הסופי. החבר הארוך והמאהב של קולוסאלי אנה דה ארמס. אבל היא אוהבת גבולות, במיוחד לחרוג מהם. ההשלכות יכולות להיקבר או להסתיר מתחת למים הסוערים לאחר סערות...
אירוטיקה ומתח, מותחן אירוטי כפי שמומחים כבר מכנים סרטים מסוג זה. סרט שבו אנה דה ארמאס משכנעת לחלוטין כפאם פאטאל, עמוסה בכל כלי הכיבוש שלה עד לתבוסה של המאהב עקב טירוף מוחלט. אנה דה ארמאס (מלינדה) היא הגמל שטורפת את בן זוגה, בן אפלט (ויק) לאחר כל לידה נלהבת במיטה או בכל מקום שהוא נוגע בו.
מבחינתה אין תשוקה בלי חריגה מהגבולות. מלינדה יודעת שויק מסור לחלוטין למרות גחמותיו, התפרצויותיו וחיפושיו אחר סקס בכל זרוע אחרת. אבל אין תשוקה חסרת מעצורים בלי עודפים שיכולים להוביל לפשע, לצמא לנקמה של הדחויים.
המים תמיד יכולים לאסוף את הסודות האפלים ביותר. וכל עוד אין ראיות סופיות, ויק יכול להמשיך למקד את שנאתו הנלהבת בפשעים בוגדניים יותר ויותר. כי ברגע שהרוצח הנלהב יגמר, קורבן אחד נוסף לא חשוב.
מתח מובן לחלוטין בשפע להובילה נשית משכנעת בדרך לטירוף. את מאוד פטרישיה הייזמית הייתי גאה בעיבוד הזה שבו מלינדה מציעה מתיקות מטריפה, חושנית אך מושחתת.
ארגון
זמין פה:בדילוג מצד אחד של המצלמה לצד השני, כבמאי ושחקן ראשי, משחזר בסרט זה חברו בני אירוע אמיתי שלמרות התאמות התסריט הכרחיות, מצליח להעביר את המתח הייחודי עם שמץ של ריגול, אסטרטגיה פוליטית ודיפלומטיה. מַלכּוֹדֶת...
איראן, 1979. כאשר שגרירות ארצות הברית בטהרן נכבשה על ידי חסידי האייתוללה חומייני כדי לבקש את הסגרתו של השאה הפרסי, ה-CIA והממשלה הקנדית ארגנו מבצע להצלת שישה דיפלומטים אמריקאים שמצאו מקלט בבית השגריר הקנדי. לשם כך נעשה שימוש במומחה לחילוץ בני ערובה והוכנה הבמה לצילומי סרט מדע בדיוני, שכותרתו "ארגו", בו השתתפו צוות של צוות כישרונות הוליווד. המשימה: ללכת לטהראן ולהעביר את הדיפלומטים דרך צוות קולנוע קנדי כדי להחזיר אותם הביתה.
רואה החשבון
זמין פה:בסרט הזה בן אפלק מסמר את הדבר האוטיסטי, בסגנון ריינמן. תוך ניצול היכולת ההיראטית שלו, שבסרטים אחרים גורמת לו להיכשל בכושר ההבעה, אנחנו נכנסים במלואם לעור של כריסטיאן וולף.
כי מעבר לדרגת האוטיזם המינורית שלו, כריסטיאן יודע איך לזוז כדי להשיג את המטרות החסכוניות ביותר שלו. העולם שלו הוא מספרים, שבהמרה לדולרים, הם אפילו יותר אטרקטיביים אם אפשר.
רואה החשבון המושלם כדי שלא יברח אפילו סנט אחד מהחשבון א' וכדי שכל המיליונים האפשריים יימלטו מהחשבון ב'. העניין הוא שלהתערבות בארגונים מסוימים שבהם כל מה שזז שחור, יש את הסיכונים הגדולים שלו שגם לכריסטיאן יהיו להתמודד עם המוח האנליטי שלו בגרסתו המעשית ביותר כדי לשרוד.