הסטריאוטיפ של שחקן עם פנים ידידותיות, של נעורים נצחיים, מושלם להסוואה מאחורי כל תפקיד. אני מביא אותו למרחב הזה לאחר שמצאתי אותו כגיבור של סדרה על הרומן 22.11.63 מאת Stephen King שאני אהיה מוכן לראות בקרוב (אני לא יודע איך פספסתי את זה קודם).
מעבר לסדרה הזו, נזכרתי בכמה מהסרטים שלו כדי לעשות את הבחירה הזו. והאמת היא שהייתי צריך לעשות תרגיל זיכרון טוב. היו לי הפערים שלי מעבר להארי אוסבורן בתשלומי הספיידרמן שלו. אבל ברגע שההופעות שלו יתאוששו, בוא נלך עם מה שהכי בא לי מפילמוגרפיה שנעשתה בג'יימס פרנקו שיש בה הכל מהומור, לרומנטיקה, דרך דרמות או אפילו הרול האפי (אם אפשר לקרוא לזה כך). יקום מארוול).
3 סרטי ג'יימס פרנקו המומלצים המובילים
127 Horas
זמין פה:הסיפור המזעזע המבוסס על אירועים אמיתיים של ההרפתקן לכוד בין הסלעים. סיפור שכמעט כולנו נזכור הודות לג'יימס פרנקו שהיה נהדר בלהעביר לנו את הייסורים שממקמים אותנו בין חיים למוות על אש איטית.
המקרה האמיתי של ארון רלסטון שללא ספק יהיה מרוצה לחלוטין מהביצועים של ג'יימס. אחד מהסרטים האלה עם סצנות מוקטנות אבל מלאי מתח. מהבלבול הראשוני בלהיות לכודה בין הסלעים, דרך דוקטורט בהישרדות למצבי קיצון ועד לרגע ההחלטה הדרמטית שבו הזיות, רעב, שינה וכל הכישלונות האפשריים מצביעים על הפתרון היחיד, קטיעה.…
ארון רלסטון חקר את קניון בלו ג'ון, ליד מואב, יוטה, כאשר סלע נפל מההר ומחץ אותו, ומנע את כל תנועותיו. לאחר חמישה ימים שניסה להרים או לשבור את האבן שתקעה את האמה שלו, רלסטון נשמר בחיים על ידי השתן שלו עד שחשב שהוא ימות.
אז הוא הקליט פרידה מרגשת ממשפחתו במצלמת הווידאו שלו עד שלפתע החליט לעשות מאמץ אחרון. הדחף לשרוד אחז בו, ובלי לחשוב פעמיים הוא שבר את הרדיוס והאולנה שלו בסלע וחתך את שריריו ובשרו בסכין גילוח.
אומן האסון
זמין פה:לתהליך היצירתי יש משלו. קודם כל, המוזות צריכות להגיע, חייבות בתחכום שיש למעטים אבל כולם מחפשים. סרט שבפרצי ההומור שלו מזכיר לי את הסרט הספרדי ההוא "הסופר", שבו חאבייר גוטיירס הוא חיפש את העלילה המושלמת מהפטיו הפנימי של דירתו, ברגע שהמוזות לא נכנעו לאף אחד מקסמיו...
אבל אם נחזור ל"אמן האסונות", אנחנו כבר יודעים שבהוליווד הכל נעשה בגדול, עם הפקות גדולות יותר מלכתחילה. המחויבות של ג'יימס פרנקו כבמאי וכשחקן ראויה לשבח במקרה הזה. וכך הסיפור הקיצוטי של היוצר המחונן הקטן, מצער או אולי ננטש לגורלו על ידי מוזות מהאולימפוס או מהשכונה, בסופו של דבר מעניין, עסיסי ומגנטי.
מן הגאונות הגרוטסקית מתעוררת לפעמים, כאילו מכושפת מהקוטב הנגדי של הגיחוך. במקרים אלו מדובר במזל בלבד, בהתפעלות ממה שחריק במהותו ובצורתו. וזה, חברים, יכול להיות גם אמנות, במיוחד אמנות שביעית.
הוא מספר את הסיפור האמיתי של הפקת הסרט 'החדר', שנחשב ל"אחד הסרטים הגרועים בהיסטוריה". "החדר" בבימויו בשנת 2003 על ידי טומי ויזאו, ומוצגת בבתי קולנוע נמכרים ברחבי צפון אמריקה כבר למעלה מעשור. 'אמן האסונות' הוא קומדיה על שני אנשים לא מתאימים בחיפוש אחר חלום. כשהעולם דוחה אותם, הם מחליטים ליצור סרט משלהם, סרט מפחיד להפליא בזכות הרגעים הקומיים שלא בכוונה, העלילות הדלילות וההופעות המפחידות שלו.
מקור כוכב הקופים
זמין פה:הסרט המפואר "כוכב הקופים" מצא את אחד מרגעי השיא שלו כאשר צ'רלטון הסטון, לקראת סוף הסרט, הכריז על קללתו על הציוויליזציה האנושית. באותה תקופה השאלות היו פתוחות להנחות מכל הסוגים לגבי הסיבה. מה קרה לעולם שלנו שבסופו של דבר הוא נשלט על ידי קופים?
וכמובן, הפריקוול הזה לקח את הכפפה להגיע לרמה של הקלאסיקה בצורה מפתיעה. גם בהתחשב ברווח במשאבים ובהשפעות טכניות, האירועים המסופרים בעולם הזה שעומדים להימסר על ידי בני אדם לקופים הם לגמרי משכנעים, מזעזעים.
הסרט מספק גם נקודת מבט בין הסוציולוגי, האקולוגי ואפילו ההומניסטי, הסרט הוא כבר יצירה מושלמת לשילוב בידור ומשהו אחר, שאריות של כל עלילה פנטסטית שמצביעה על האפוקליפטיקה כאירוע שיש לקחת בחשבון בזכותו. האבולוציה של הציוויליזציה שלנו...
וויל רודמן, ג'יימס פרנקו שלנו, הוא מדען צעיר שחוקר קופים כדי להשיג טיפול לאלצהיימר, מחלה הפוגעת באביו. אחד מאותם פרימטים, קיסר, שימפנזה שזה עתה נולד, שוויל לקח הביתה כדי להגן עליו, חווה אבולוציה מפתיעה באמת בתחום האינטליגנציה. פרימטולוגית יפהפייה בשם קרוליין תעזור לו לחקור את הקוף.
הדבר יכול היה להצביע על הבנה בין בני אדם ובעלי חיים. אבל כמו פעמים רבות אחרות, פחד, גאווה ושאפתנות מובילים הכל לאסון...