שלושת הספרים הטובים ביותר מאת חוסה מריה ג'ירונלה

Si ג'וזפ פלא שומר על להקת הכרוניקים, המספרת על האבולוציה ההומניסטית ביותר בספרות הקטלונית, חוזה מריה גירונלה כמה שנים מאוחר יותר זה יכלול מרחבים ספרותיים רחבים בהרבה מהחותם של סופר, שהתעורר מהאוטודידקט, בסופו של דבר מעלה את הגאונות היצירתית.

כיוון שג'ירונלה כתב הרבה וטוב, כפי שמעידים כמעט ארבעים יצירותיו, בעיקר רומנים, הדורשים התמסרות ליצירות בדיה לעומת מסות, למשל.

מכל עבודותיו של ג'ירונלה, קוראים מכל רחבי העולם יכולים לשמוח ב טטרלוגיה של מלחמת האזרחים בספרד שמגיע לפעמים לדופק הזה גלדוסי של ההיסטוריה בתוך ההיסטוריה.

Y es que también Gironella nos adentra certera y profusamente en toda una época novelada desde la privilegiada visión de unos protagonistas sumamente empáticos, con aroma a verdad trascendental.

ספרים רבים אחרים, בעלילותיהם או השתקפויותיהם המגוונות, יכולים להיות חלק ממבחר ביבליוגרפי נפלא של גירונלה, אך התמקדות בטטרלוגיה, וכעניין טעמו של המנוי, כך הדבר יכול להישאר ...

3 הרומנים המומלצים ביותר מאת חוסה מריה גירונלה

עצי ברוש ​​מאמינים באלוהים

Lo cierto es que para disfrutar de una serie como esta, siempre es mejor recomendar ajustarse al orden. Porque, claro está, todo tiene su cronología en este brillante relato de una época y de la sucesión de sus grises aconteceres…

שהשנים שלפני מלחמת האזרחים היו סיר לחץ בין אידיאולוגיות שסימנו סיעות, זה דבר שאין עוררין עליו. השאלה הייתה לדעת איך ללכוד הכל, ליצור רומן כך שסיפור כזה יהפוך לרב מכר של זמנו במקומות רבים בעולם. העלילה מקרבת אותנו לחייה של משפחה מהמעמד הבינוני, Alvears, ומכאן הוא הולך ומתעמיק בכל ההיבטים של חיי האזרח ושל הרבדים החברתיים המגוונים.

El lector asiste a lo largo de la obra al proceso en virtud del cual España fue dividiéndose en dos bandos irreconciliables hasta desembocar en la Guerra Civil. En sus casi mil páginas, el derroche de escenarios y la exuberancia de dispares personajes nos presentan un cosmos esencial para entender todo lo que llegó después.

מיליון הרוגים

אי אפשר להתעלם מכך שג'ירונלה הייתה שם והשתתפה במלחמה עצמה. ואף אחד לא טוב יותר מאשר כותב עד ראייה של האירועים, בשפע הזוועות, בטרגדיה של המאמץ ההרסני של האדם בכל סכסוך מלחמתי.

Sin duda la proximidad con la muerte, despojada de su condición de facción o bando, dispuso a Gironella a una novela cargada de la cruda verdad de la sinrazón. Segunda entrega de la trilogía que empezó con Los cipreses creen en Dios y que continúa con Ha estallado la paz. Inmenso fresco histórico que tiene lugar en plena guerra civil española, tratada tanto en su aspecto humano como en el sociológico y el militar, y que abarca a los dos bandos en pugna.

En esta ocasión son 800 páginas en las que, si podía desprenderse algún aspecto tendencioso en la primera parte, todo desaparece ahora para hablar de los horrores, de la humanidad sin más condicionantes. Seguimos con los Alvear como núcleo central pero proyectándonos a muchos otros personajes con tanto que hacernos vivir…

השלום פרץ

La calma tras el desangrado del pueblo, tras la muerte de los jóvenes soldados, es precisamente eso, un estallido en toda la cara. Porque la nueva realidad escribe para todos un paradigma de supervivencia que en este final de trilogía (la cuarta entrega llamada «Los hombres lloran solos» se descuelga bastante del ambiente general.

Mucho tendrá que ver el ser escrita bastantes años después), con los Alvear dando cuenta de las bajas y recapitulando su existencia en torno a lo que queda, nos enfrenta a una sociedad rota, asomada a otra gran guerra al norte en la que nunca se entró, pero que se sufrió doblemente. Lo que va ocurriendo en el ámbito general de la sociedad tras la guerra y lo que transcurre de puertas hacia adentro de los Alvear y de muchos otros nuevos personajes compone una vez más ese equilibrio mágico hacia un realismo también salpicado en ocasiones por el necesario humor frente a lo trágico.