הנרטיב הפלילי בספרד הוא כבר א שלנו מופץ בין סופרים. הם מ אלישיה ג'ימנז ברטלט למעלה Dolores Redondo, דרך אווה גרסיה סאנץ או לבד סוזנה רודריגס לזאון שמפזרים את דמיוננו בדם של תיקים תלויים ועומדים. חקירות מטרידות עמוסות במתח או בסוגיות בלתי פתורות בעליל מהאיומים ביותר. הכל תלוי באהבה לנואר הקלאסי ביותר או בסחף הנוכחי שלו. העניין הוא ליהנות מז'אנר שחור שהופך את זה של "פמה פטל" כדי להפנות אותו למרחב של יצירה ספרותית.
במקרה של סוזנה רודריגז לזאון, ניתן לומר שהסופרת הנווארית הזו הרימה את הכפפה של Dolores Redondo וטרילוגיית ה-Baztan שלו (בגלל צירופי המקרים הגיאוגרפיים) בסופו של דבר פורצים פנימה בכוח, כמו העתק לא חשוד, עם מפתיע טרילוגיה "אין חזרה".
כך אנו מגלים היום בכל הטרילוגיה שלו את אחד מאותם כרכים עמוסי מסחר שניתן לממש רק עם הקריאות וקריאות נוספות שמהן ניתן ללמוד ולהפיק משאבים. רק כך תוכלו לתבל את היצירות שלכם בדיפוק ובנחישות, נתון לחסדי דמיונכם. לו דה סוזנה הוא קוקטייל נרטיבי חדש שמשכנע הרבה, שיכול לקפוץ למסך ולדעתי כבר מתורגם להרבה שפות אחרות.
אבל טרילוגיית "אין חזרה" הייתה רק ההתחלה... אחר כך אנו מוצאים סיפורים חדשים מפולפלים במתח הפסיכולוגי הזה שמציץ אל הצללים הארוכים ביותר של האדם, שבהם התשוקות והשאיפות מסוגלות להכל או לשום דבר.
3 הרומנים המומלצים המובילים מאת סוזנה רודריגז לזאון
מתחת לעור
העבר הוא מראה אחורית שאנחנו כמעט אף פעם לא רוצים להסתכל בה, אבל יש צורך להתקדם בבטחה ולבצע את התמרונים המסוכנים שיכולים להיות כמה החלטות. רק עברים סוערים מסוימים משתקפים בכל השחור שלהם. ואז אנחנו רק רוצים לברוח מהר, מה שלא יקרה.
לא קל להתמודד עם מרסלה פיילדלובו. נולדה בביסקאס, עיירה קטנה בפירנאים האראגוניים, היא מפקחת של חיל המשטרה הלאומי בפמפלונה מזה עשור. אישה מוגזמת במנהגיה ובחיבתה, וגם בקעקוע המקורי שמתפתל בגופה ושכמעט אף אחד לא מכיר. היא משוכנעת שפקודות חשופות לפרשנות, שיש דברים שצריך לשמור לעצמה ושלא ניתן לסגור דלתות סגורות יותר אם יודעים איך לפתוח אותן. גם אם אין לך צו בית משפט.
עכשיו העבר, בדמות אב מתעלל שמופיע שוב לאחר מות אמו, דופק על דלתה בזעם, אבל למרסלה יש דברים דחופים יותר לטפל בהם, כמו מקרה של תינוק שננטש במגרש חניה בודד. ורכב של השכרה מרושעת ללא זכר לנהג, אבל עם כתמי דם ופסי גלגלים... כשהפסים מובילים לחברה ידועה בבעלות אחת המשפחות המקומיות המסורתיות והמשפיעות ביותר, הממונים עליה מחליטים לסלק אותה. המקרה... אבל מרסלה, נאמן לעקרונותיה ולאינסטינקט שלו, הוא מתעקש ללכת רחוק יותר, אפילו במחיר, עכשיו, של חייו שלו.
כדור עם שמי
האבדון מתמגנט. זה משהו מוזר שאי אפשר להכחיש אותו. סיבות אבודות ואהבות בלתי אפשריות קוראים לנו כמו שירי צפירה. ובכניעה למשהו שלעולם לא צריך לתת לעצמנו להיסחף אחריו, אנו עומדים בפני ספים של הגיון וטירוף, של תשוקה ואלימות...
לזואי בנט יש חיים תפלים ושגרתיים. בגיל ארבעים היא אישה רצינית ובודדה עם עבר עצוב, שמוצאת מחסה בעבודתה כשחזור במוזיאון היוקרתי לאמנויות יפות בבוסטון. במסיבה משעממת לקבלת תרומות, היא פוגשת את נח, מלצר צעיר ומושך מאוד, שכמעט בלי לשים לב, היא מתחילה איתו מערכת יחסים מטורפת וטוחנת. יפה מכדי להיות אמיתי? נראה ש.
לילה אחד, נוח משכנע אותה לבקר בסדנת השחזור לאחר שהמוזיאון כבר סגר את שעריו. שעות לאחר מכן, שלוות חייה מתפוצצת לאלף רסיסים והופכת למערבולת מסוכנת של תאוות בצע ואלימות שבה היא לא תוכל לסמוך על שום דבר או אף אחד ושתתעורר באינסטינקטים שלה ובכוח רצון שלא נודע עד אז.
אני אראה אותך הערב
לא מקובל להתחיל מהסוף. אבל בטרילוגיית "אין חזרה", הזמן מעניק עקביות, רנטה וניחוחות חדשים גם לגיבורים כמו זה של ואסקז וגם לקצב העלילות. כדאי להתחיל מההתחלה. כמובן, דעו שדברים תמיד ישתפרו עד לפרק האחרון המכריע הזה.
רקל גימנו נוסעת ברכב עם משפחתה. שני בניה ואמה נחים מאחור כשבעלה נוסע לצדה. מותשת מההכנות למעבר היא עוצמת את עיניה ונכנסת לשינה עמוקה. כשהוא מתעורר, הוא מוצא את עצמו בשדה. עדיין בתוך הרכב. אבל לבד. משפחתו נעלמה ללא עקבות.
התיק מוקצה למפקח ואסקז. עם זאת, דיוויד לא חווה את הרגע הכי טוב שלו. גם ארוסתו, איירין אוצ'ואה, נעלמה, מואשמת ברצח. הוא מסרב להאמין בזה, אבל אז איפה היא? למה הוא ברח? איזו אמת הסתירה ממנו האישה שהוא אוהב? מוקף בשאלות, מוצף בלחצים של תיק ארוג בחוטים האפלים ביותר שהמוח האנושי מסוגל להם, המפקח ואסקז יתמודד עם האתגר הגדול ביותר בקריירה שלו ובחייו.
