הבעיה עם סרט כמו "אישה יפה" היא שהוא משיג יותר מאשר גניבת יונים ובסופו של דבר מסמן כסטיגמה. ואז קשה להתעדכן בסרטים אחרים ג'וליה רוברטס מבלי לעורר את הזונה שמתחזקת חיים חדשים בזכות ריצ'רד גיר. הרבה קשור כמובן לשרשרת השידורים החוזרים הנצחיים בערוצים הכלליים בשבת אחר הצהריים. והעניין הוא שהאגדה ההזויה עכשיו קצת לא במקום.
אבל אנחנו לא יכולים להטיל ספק בכך שיש הרבה יותר בשחקנית הזו עם חיוך אינסופי מסתם סרטים רומנטיים שבהם היא יכולה לרתק כל צופה בקסמי הטבע הפוטוגני שלה. כי הודות למטען הרגשי הקשה שלה, שהתברך בתווי פניה וכושר ההבעה הזה שהפך לווריד פרשני, ג'וליה הצליחה להיות הכוכבת הגדולה של עשרות סרטים מגוונים מאוד.
החדשות הרעות הן שהבחירה שלי כוללת סרטים משנות ה-90 שלדעתי חיוניים מהשחקנית הזו. החדשות הטובות הן שאין לי ספק שהם הטובים ביותר בכל הפילמוגרפיה שלו. הדברים המהותיים על ג'וליה רוברטס אם אתה רוצה לגלות אותה במלוא פארה הפרשני.
3 סרטי ג'וליה רוברטס המומלצים ביותר
ארין ברוקוביץ'
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:סרטים המבוססים על אירועים אמיתיים הם בדרך כלל לא המועדפים עליי. כי עמוק בפנים הכל נשמע כמו אפוס מאולץ. כפי שהוא אמר, גיבור הוא מי שעושה מה שהוא יכול. אז המעשים הגדולים או החיים המטורפים של דמויות גדולות נשמעים בסופו של דבר כמו סוג של תעמולה של היום.
ואז יש את המקרה של ארין ברוקוביץ'. דווקא הסטריאוטיפ של הגיבורה שעשתה מה שיכלה ועוד מתוך התרשמותה האיתנה בטובת הכלל שלא הביאה שום תהילה לאיש שלה מלכתחילה. ביוגרפיה שעליה טוב לשחזר כי הדמויות ראויות לכך. פרשנות של ג'וליה רוברטס שמנצחת עם אותה נקודה רומנטית של השחקנית הזו שהפגינה את האינטנסיביות הכי גדולה שאפשר להפוך את הגיבורה שלנו לאדם המסוגל לשינוי, אסמכתא לכל מי ששובר את פניו היום בגלל האידיאלים שלו.
סוגיית האקלים והשקר של החברות הגדולות המנצלות את משאבי העולם. הסטירה המושלמת שמכבה את מתיחת הפנים הרגילה ומחזירה לרחבה את הציניות שבה פועלים כל כך הרבה תאגידים גדולים, המסוגלים להכל, כולל פגיעה בבני אדם כדי להגדיל את רווחיהם.
ארין מדריכה אותנו דרך משרדי עורכי הדין, דרך חדרי הדיונים, דרך הסיכונים המובנים של מי שמגן על זכויות שנתקפו על ידי חסרי לב שתופסים את התפקידים הגבוהים ביותר בחברה התורנית... סרט מהיר.
דוח השקנאי
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:אין מעט ספרים ג'ון גרישם נלקח לקולנוע. והנקודה היא שכשזה קורה, מותחנים בבית המשפט מקבלים מימד חדש. אופרת סבון זו מתאימה באופן מושלם לפרשנות של ג'וליה רוברטס במובן דומה לארין ברוקוביץ'. כי ג'וליה מיוצגת בפנינו עם הפיזיונומיה האדיבה והאיתנה שלה כדי לחשוף את עצמה לסיכונים הכי לא צפויים. המתח המוגבר לעוצמה מירבית, מתפתל בשיא הרומן שלמרות שהוא אינו משיג התפתחות כה מורכבת כמו הרומן (לא קל לסנתז את גרישם), הוא מפצה בסצנות המסוגלות לשלב את התחושה של האזרח רוברטס מול גוליית. עם הרעיון שאפשר להמשיך לצאת מנצח עם הקלע הפשוט.
דרבי שו (ג'וליה רוברטס), סטודנטית למשפטים, כותבת דו"ח שבו היא מנתחת את הסיבות האפשריות לרצח האחרון של שני שופטי בית המשפט העליון. הדו"ח יביא לו בעיות רבות, שיספרו רק בעזרתו של עיתונאי (דנזל וושינגטון) שרוצה גם לגלות מי עומד מאחורי הרציחות הללו.
קו קטלני
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:היה לי קשה להחליט בין "לישון עם האויב שלו", אותו מותחן גדול של רוברטס לבין סרט המתח האחר הזה אבל עם ניואנסים שגובלים במדע הבדיוני הפנטסטי אם לא. בסופו של דבר, הטעם שלי להרפתקאות על גבול הפאר-נורמלי היה חזק יותר.
ושאולי ג'וליה רוברטס היא לא הגיבורה הראשית של הסיפור הזה. מאז הוא חולק רמה עם גדולים אחרים של הרגע כמו קיפר סאתרלנד או קווין בייקון. אבל היא הנושאת את המשקל הטרנסצנדנטי ביותר של ההצעה הסיפורית על החיים, המוות והספים שלו...
חמישה סטודנטים לרפואה, שחקרו כמה מהמקרים של אנשים שחזרו לחיים לאחר שמתו קלינית, מחליטים לחוות בעצמם את מה שנסתר מעבר למוות, שבשביל זה עליהם לכפות על שיתוק הלב והמוח המשקפים חיוניות כל כך. שלטים עוקבים אחר קו אופקי, שלאחריו הם ימשיכו להחיות את המתים.
כולם מתחלפים באתגר הזה בין הרפואי, המטפיזי ואפילו הדתי. בהרפתקה הזויה שלהם הם מקרבים אותנו לגבולות הרפואה, לקיומה האפשרי של הנשמה, על ידי מעבר בין מישורים שבהם עבר והווה מתאחדים...
רק שהטיול מעורר הדים וכל אחד יצטרך להתמודד עם סוג של עבר שהתקפל אל ההווה. השאלה היא לסגור נושאים תלויים ועומדים שהתודעה לא יכולה להתמודד איתם ושרק מושג רוחני של קיום יכול להתמודד איתם עד לצפצוף הראשון של הלב שפועם שוב. מה שקרה לג'וליה במקרה שלה הוא המרגש ביותר מבין המקרים מבין כל החוקרים המעורבים. קורעים דרך להזדהות איתה ועם כל ילד שתמיד היה לו משהו תלוי ועומד עם אבא או אמו...
סרטים מומלצים נוספים של ג'וליה רוברטס...
השאר את העולם מאחור
זמין פה:סרט רע טוב, תלוי איך אתה רואה אותו, תלוי באיזה יום יש לך אפילו... כי הסרט הזה משחק עם תחושות סותרות, עם אטמוספרות איטיות המשקיפות על הקטסטרופה, עם עמימות שהופכת אותו קל דעת או אינטנסיבי, תלוי על איך אתה רוצה לראות את זה.
רבים היו אלה שהתגעגעו לסדרה חברים כשהיא נעלמה מלוח הטלוויזיה. והילדה השתקנית בסרט הזה יודעת שרק בחברים יש ישועה לעולם העומד בפני משעמום של אסון מוחלט.
בינתיים, המבוגרים מתעסקים בניסיון לנחש מה קורה בשאר העולם, מעבר ליער ליד ניו יורק. כי כמה סימנים מצביעים על אבדון קרוב. מה שקורה הוא שאין כמעט פיצוצים או אסונות טבע, רק לפעמים וכמשהו אנקדוטי. כי הדבר החשוב הוא איך אתה יכול להתמודד עם סוף העולם בקצב של ג'אז או כל קצב שהכי אפשר לרקוד בין צחוק מוזר...
מסע לגן עדן
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:קומדיות כמו זו הן הזדמנות מצוינת לשחזר שחקנים ושחקניות נהדרות שחנו לאחרונה. לג'וליה רוברטס בצוותא שלה עם ג'ורג' קלוני יש הופעה מאושרת בסרט הזה לקראת הומור נגיש יותר. סטריאוטיפים מצחיקים בין הורים לילדים מוגברים בעלילה גאונית לקראת המפגש המחודש עם הבת שמצביעה על נתיבים חיוניים שמעולם לא רצו אב ואם.
בריתות נאלצות לנסות להשיג ילדה קטנה שנראית להם מבולבלת... זוג גרוש מתכנס ונוסע לבאלי כדי לנסות למנוע מבתם, המאוהבת בטירוף, לעשות את אותה טעות שהם חושבים שעשו לפני 25 שנה.
השאלה כבר ידועה היכן היא עומדת להישבר. חזון הדור הבא על שגיאותיו של זה שקדם לו. הרעיון שבין אם טועה ובין אם לא, ברוב המקרים אפשר לעשות מעט כדי שהאישה הצעירה תגלה את העולם. ובוודאי ההפתעה האחרונה שילדים יכולים ללמד הורים על טעויות שעשו ושילדיהם, לעומת זאת, ידעו כיצד להימנע...