שלושת הספרים הטובים ביותר מאת מרטין קאסאריגו

זה דבר אחד להגדיר סופר כרב-תכליתי ודבר אחר הוא לדעת לעשות מוטציה, לשנות את עורו של המספר לפי הצורך, תמיד מאדם עצמו. מרטין קסאריגו. כי הסופר הזה ממדריד יודע להלחין בדיוק שספרות נעורים טובה דורשת, ואז לשבור את האלגנטיות והרקע ההכרחי של נרטיב עדכני או מכל ז'אנר פופולרי. קלות שמות היא יותר סגולה מאשר הפשטות שבה כל דבר נפתר.

פרסים שונים מכירים בידע של Casariego. כי בקאסריגו אנו מוצאים את החותם הזה של המקצוע של חיבור מילים כצורך למצוא ערוצים היכן לפנטז או לחקור, היכן להקרין את התשוקה לחיים, לחוויות, להרפתקאות ולתקוות. להיות סופר נראה "קל" יותר כאשר מה שאתה רוצה לספר מועבר בתחושת האותנטיות של המסר ובדיוק בצורה.

אהבה היא אחד מהנושאים הכוכבים של המחבר, שטופלה באיזון הזה בין הרומנטיקה האמיתית, זו של המסורת של המאה התשע-עשרה והתנגשותה עם המציאות הקשה, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה פיזית. משהו כמו שלנו אנדרה אקימן. כי אהבה היא זאת, הסתירה שבכלל לא לדעת איך להגדיר אותה. אבל יש הרבה יותר בקזאריגו והדרכים החדשות שנלקחו מצביעות על החשיכה של העלילה שנשמעת מרתקת.

3 הרומנים המומלצים ביותר מאת מרטין קאסריגו

אני מעשן לשכוח שאתה שותה

החטאים הם בסופו של דבר, כאשר הם מתעלפים והתרופה שלהם מוסרת, תירוץ מוקרן על האחרים. האבסורד הגדול של הכותרת הזו מסביר את זה בצורה מושלמת. מהרעיון הזה לאבסורדים רבים אחרים, לניכור של המניעים החיוניים שלנו הנעים על ידי דחפים של אהבה ומוות, של רצונות ושאיפות...

סוף שנות השמונים. מקס לומאס, חתיך וסנטימנטלי, תרבותי ולא מאמין, חי בין מדריד לסן סבסטיאן, שם הוא עובד כשומר ראש פרטי של מורה שמאוים על ידי ארגון הטרור ETA. בעוד שבבירה מקס מתאהב באלזה ארויו ברגע שהוא רואה אותה, בחבל הבאסקים מתחיל עמיתו השאפתני והטמפרמנטלי גרסיה לשקול איזה צד של הגבול שמפריד בין פשע לחוק צריך להיות ממוקם. ומה שיותר גרוע, להתעניין גם באלזה...

מרטין קאסריגו, אחד השמות המובילים בפרוזה הספרדית העכשווית, פותח בספר זה סדרה שחורה מקורית שופעת רפרנסים ספרותיים, קולנועיים ומוזיקליים, מסע מהיר מתעלות הביוב של הפוליטיקה והעסקים אל הספירות הגבוהות ביותר של החברה. בסגנון מפוכח ומדויק, דיאלוגים עמוסים באירוניה והומור אינטליגנטי המבדיל אותו מספרים אחרים בז'אנר שלו, הרומן הראשון בסדרת מקס לומאס אני מעשן כדי לשכוח שאתה שותה יעשה את התענוגות מהפרק הראשון. של כל חובבי הז'אנר.

אני מעשן כדי לשכוח שאתה שותה

המשחק ממשיך בלעדיי

רומן נוער במובן הרחב של המילה. עלילה שמקרבת אותנו לגיל ההתבגרות, למעבר הפיזי והפסיכולוגי ושנכנסת לתוך הכאוס הזה, אותו מפץ גדול של חיים בטרנספורמציה שאחרי הפיצוץ מחפש סדר חדש.

ישמעאל זוכר את התקופה שבה, כשהיה בן שלוש עשרה, הוריו שכרו את ראי, ילד המבוגר ממנו בחמש שנים, כדי להעביר לו שיעורים פרטיים. לאחר מפגש ראשון לא פרודוקטיבי, הם כרתו ברית: התלמיד ילמד בעצמו והמורה היה מדבר איתו על ספרים, סרטים, מוזיקה, החיים...

הוא גם היה מספר לה על סמואל, צעיר שנפגש במכתב עם חברתו לשעבר, תוך איום שאם לא יופיע יתאבד. עם נקודת מוצא זו כתב מרטין קאסאריגו רומן חניכה, רומן על המעבר מגיל ההתבגרות לבגרות; על המשפחה ועל צורות היחסים החדשות בין צעירים; על עוצמתו של שלב כה מכריע בחיים; על משקל הקיום וכיצד להקל עליו.

סיפור המסומן בצללים, ספקות וסודות, שבו הלוויתן הלבן שממנו נמלט המספר יופיע בסופו של דבר במפתיע שנים לאחר מכן, ישנה הכל ויגרום לו לחשוב מחדש על מה שקרה.

המשחק בלעדיי

איך הציפורים אוהבות את האוויר

ככל שהציניות, הבלאי וההתפכחות נמשכים, אהבה אינה עניין של מה בכך או פזמון עדין ללא משמעות גדולה. אהבה היא המנוע. ואם מניעים פחות אדיבים אחרים כבויים, הם בסופו של דבר משתלטים.

פרננדו מנהל קיום בודד. ברח מחייו הקודמים, עבר לדירה קטנה בשכונת לאבאפיס. אבוד, הוא מסתובב ברחובות עם מצלמה ומשקפיים שהיו שייכים לאביו שנפטר לאחרונה, מחפש אותו בפניהם של האנשים שהוא מגלם.

נדודיו יובילו אותו לפגוש את אירינה, צעירה ליטאית שהגיעה לאחרונה למדריד. מכאן ואילך, מבלי לנטוש את חידת הרפאים של אדם מת, הוא יראה את קיומו מקבל תפנית כשהוא מנסה להשלים אחד מסובך עוד יותר: זה של האישה המסתורית שזה עתה פגש. ברקע יש עולם אפל אבל פרננדו לא יכול לוותר על האור שהחל להאיר את חייו...

איך ציפורים אוהבות את האוויר הוא מסע מאוד אישי ואינטנסיבי לזיכרון רגשי, כמו גם שיר מרגש ליצירה אמנותית ולחיפוש אחר אהבת אמת.

איך הציפורים אוהבות את האוויר
פוסט דרג

תגובה אחת על "שלושת הספרים הטובים ביותר מאת מרטין קאסאריגו"

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.