שלושת הספרים המובילים של אנתוני דואר

העובדה שרבים מהסופרים הנוכחיים הגדולים שזופים מהנרטיב הקצר, אינה דבר חדש. למעשה, סוג זה של מספרי סיפורים גדולים כבר נהנים מהיכולת הגבוהה הזו בסיפורים ובסיפורים שלהם. אבל למרבה המזל, חוסר מזל, מנהג או אהבה, הרומן מופיע באופק כקומפוזיציה שמעבר לגאונות היצירתית, המוצקות הסיפורית על החותם.

ובסופו של דבר כל סופר שמכבד את עצמו צריך להתעמת עם הגישה שלו לפרוזה בפורמט מורחב כדי לזכות בתווית הסופית של "סופר". אז זה קרה עם ג'יימס ג'ויס, ג'ון צ'ייבר או עד היום סמנטה שוובלין, בן זמנו של המחבר אנתוני דואר שאנו מעלים היום במרחב הזה.

המקרה של  Doer חלק מאותה אנלוגיה במשרד הכתיבה עד שהצלחת היצירה הגדולה ביותר (בגודלה) התממשה, לאחר גיחות קודמות, בלא פחות מאשר פוליצר 2015. עם הייחודיות שבנוסף לכך, דורר לא נקט במילים כשלקח את הקפיצה הגדולה. שֶׁלָה הרומן "האור שאינך יכול לראות»היא פיקציה היסטורית שבה הדפיס את מיטב היצירתיות הבלתי ניתנת לספק עם טעם להיסטורי, שהסתיימה באחת מאותן יצירות עם נימות של קלאסיקה.

אבל לפני שהיה יותר ואז גם הגיעו עוד. וכל מה שכבר מגיע עם תווית Doerr זוכה תמיד להערכה רבה בקרב קוראים ברחבי העולם.

3 הספרים המומלצים המובילים מאת אנתוני דואר

עיר ענן

בכל נרטיב נוכל למצוא פלאשבקים של הפנטסטיים ביותר ואחרים של הטרנסצנדנטליים ביותר. איזון שני ההיבטים הוא משימה טיטאנית מכיוון שהיא כרוכה בשימוש בפנטזיה מבלי להוציא אותנו מהקשרם ולהעמיס באקזיסטנציאליזם מבלי להיות מוגזם. הרומן הזה משיג את האלכימיה הספרותית המושלמת...

הגיבורים הצעירים של הרומן הזה מנסים להבין את העולם שסביבם: אנה ואומאיר מוצאים את עצמם משני צדי החומות המפוארות של קונסטנטינופול במהלך המצור על העיר ב-1453; סימור האידיאליסט שקוע בהפצצת ספרייה באיידהו של ימינו; וקונסטנס נוסעת על סיפונה של ספינת חלל בדרך לכוכב חדש. כולם חולמים שמוצאים כוח ותקווה במצוקה... וכולם מאוחדים בספר שנכתב ביוון העתיקה המספר על מסע יוצא דופן.

הוכיח שוב את שליטתו, דורר יצר שטיח נפלא של זמנים ומקומות המהווה מחווה ליכולת יוצאת הדופן של בני אדם להעביר סיפורים מדור לדור. רומן לכל מי שאוהב קריאה, ספריות וחנויות ספרים.

עיר ענן

האור שאתה לא יכול לראות

כניסה לסביבה היסטורית כמו מלחמת העולם השנייה מסתכנת בסיפור אחר. זה מה שקורה עם שפע של רומנים היסטוריים, שלמרות תיאור סיפורים פנים מעניינים, בסופו של דבר הם יותר מאותו הדבר. ועדיין, הזיכרון הלא כל כך רחוק הזה תמיד ראוי להצלות ספרותיות חדשות.

הניצוץ קופץ מדי פעם במקרים כמו "הילד בפיג'מת הפסים" מ ג'ון בוין או, שנים מאוחר יותר, הודות לרומן אחר הרבה יותר נרחב אך אינטנסיבי לא פחות.

כי הילדות תמיד מביאה את הנוסטלגיה ההיא, את הגילוי של העוול של גני עדן נטולי ירושה עבור אלה שסובלים הכי הרבה ממלחמות, ילדים. על אחת כמה וכמה במקרים כמו אלה של מארי לור, הילדה העיוורת הקטנה שעוזבת את פריז בכיבוש מלא, וילד נוסף ורנר, שבית היתומים שלו מאלץ אותו לברוח מהאסון בגרמניה.

העיר המלנכולית סנט מאלו מחברת גורל משותף בין שני ילדים שבמצוקה שוב יזרחו במעלותיהם, קרועים לרסיסים של אנושיות בעיצומו של הקטומב.

הפרט היקר של המחבר, שהובא מאותה חיבה לסיפור, מספר לנו על החושים הרוקמים את הרגעים שחיו. הפיכת המציאות לסובייקטיביות קסומה. יצירת מכל פרק חיבור לירי, טרגיקומדיה של הישרדות והערצה.

האור שאתה לא יכול לראות

על גרייס

רומן שניצל לבינאום הודות להצלחה המהדהדת של "האור שאינך יכול לראות". בהזדמנויות רבות אנו מדברים היום על הצורך להתמודד עם המציאות, על הרסניות של דחיינות.

אבל איזו החלטה היינו מקבלים אם מוות יופיע כפתרון היחיד? דיוויד וינקלר חי כמיטב יכולתו עם מתנה שכמו קסנדרה מעמתת אותו עם העתיד לפני שזה מגיע אליו.

במובן מסוים יש לו מזל, אפילו נוח לדעת מה הולך לקרות. עד שהאסון יתפזר בלבו עם אותה וודאות שכבר ידועה לו, ובלתי חוזרת ממה שיבוא אחר כך.

דוד אינו יכול להתמודד עם עתידו הקרוב באותה דרך שהוא לא יכול היה להתגבר עליו כשהתמודד עם עברו. מותה של בתו מסתמן כדימוי שיגיע מוקדם מדי.

וחוסר הצדק מוביל אותו לטיסה תזזיתית לשום מקום. הזמן לא מרפא דברים מסוימים, אבל הוא תמיד דוחף קדימה. דיוויד ממציא את עצמו מחדש עד שללא ספק הוא נאלץ להתמודד עם הגורל שנאלץ לנטוש.

על גרייס

ספרים מעניינים נוספים מאת אנתוני דואר

שנה אחת ברומא

הספר הזה כנראה לא היה מעניין כל כך הרבה אנשים אלמלא הצלחתו. ביוגרפיה מקבלת משמעות ללא קשר למשקל האמיתי שלה. הכל תלוי במי שחי את זה.

במקרה של דור השאלה היא ליהנות מהפרוזה שלו, שכבר השיגה תהילה ספרותית. ושהפיסה הביוגרפית של השנה ברומא הגיעה כתוצאה משנת המגורים שהאקדמיה האמריקאית סיפקה לו כסופר צעיר ומצטיין.

אבל טוב, העניין הוא שהברק של הימים ההם בעיר האלמותית, יחד עם משפחתו שגדלה לאחרונה, הקל על הולדתו של הנרטיב הזה באמצע הדרך בין ספר המסעות שלאור אורכו הופך גם לאותה ביבליוגרפיה עשירה בזיכרונות, מלאה של פרטים על המיקומים המפוארים של העיר, עם תרבות ואירועים עתיקים של רומא עצמה כמו מותו המקרי של יוחנן פאולוס השני. ספר מעניין על רומא מעיניו של אחד ממספרי הסיפורים הגדולים של ימינו.

שנה אחת ברומא
5 / 5 - (9 הצבעות)

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.