היותך כתב מאמת את כל הנקודות בהתחשב בעצמך כמי שנסע. כי כדי לספר מה קורה בכל מקום בעולם אתה צריך להיות בעל ידע בסיסי כדי להעביר את המתרחש באמינות. התוצאה עשויה בהחלט להיות, כמו במקרה זה, סוג של ספרות טיולים לגלות באופן מלא את כל מה שמתבשל הרבה מעבר למראית עין ולקלישאות.
מאווי דוניאטה בילתה כמה שנים לספר לנו מה קורה בסין. תקופה שבה הצלחנו לגלות כיצד "הענק האסייתי" הפרוץ הפך למוקד החדש של העולם. אבל מעבר לאותו חזון אתנוצנטרי שבעזרתו מתבוננים בכל מה שזר, כתבת כמו מאווי דונאטה הרנץ הייתה אחראית גם להביא לנו את אותה סין הפנימית האחרת. סין שבה נחה המהות התרבותית שלה, המנהגים שלה.
כי למרות שזה נכון שסין בולטת בכך שהיא מציעה לעולם יותר צללים מאורות בהתפתחותה הכלכלית והחברתית, יש צורך בפנורמה מלאה כדי להחנות דעות קדומות שיכולות להתרחב לכל מה שקשור למדינה הזו.
סין רחוקה. זה הדבר הראשון שלומד עיתונאי המוצב בקצה העולם שמעולם לא הקדשנו לו תשומת לב רבה. כאשר מאווי דוניאטה הגיעה לבייג'ינג ב- קיץ 2015 עם ורטיגו ששוכן בבטן, היא הגשימה חלום שליווה אותה מילדותה: להיות כתבת. מה שלא יכולתי לדמיין אז זה שעמדתי לככב באחד השלבים הכי אינפורמטיביים של החלק הראשון של המאה.
ל-Mavi Doñate יש כישרון מולד, תערובת של אינטואיציה ועדינות, לספר סיפורים. התיאור האישי שלו על שש השנים שבהן חי בענק האסייתי, שנעשה מהזיכרונות והקולות שנותרו מחוץ למידע היומיומי, מציע לנו דיוקן רב ערך של סין של היום. הדפים הללו עוברים על הניגודים של מדינה בהמצאה מחדש מתמדת ומעבירים אותנו מהפוליטיקה הבינלאומית לחיי היומיום; ממודרניות חסרת רסן ועד למסורות השורשיות ביותר; מההמולה ברחובות לרגל חגיגות השנה החדשה ועד לשקט של הימים הגרועים ביותר של המגיפה, והם מזכירים לנו שבמשך עשרות שנים, חיינו עם הגב אל הדרקון המילניום הזה שחיכה לרגע שלו להתעורר.
עכשיו אתה יכול לקנות את הספר "תחת מבטו של הדרקון הער", מאת מאווי דוניאטה, כאן:
תגובה אחת על "תחת מבטו של הדרקון שהתעורר, מאת מאווי דוניאטה"